ספר השרשים
מחברת מנחם
מתחלקת לשלש מחלקות: האחד, ואד יעלה מן הארץ (בראשית ב, ו), יזקו מטר לאדו (איוב לו, כז), פתרונו לפי ענינו, ענין ערפל וחשך [נ"א אופל ומחשך]. ויתכן להיות מגזרתם אל תבא בשער עמי ביום אידם (עובדיה א, יג), הלא איד לעול (איוב לא, ג), שמח לאיד לא ינקה (משלי יז, ה), אל תשלחנה בחילו ביום אידו (עובדיה א, יג), כמו יום ענן וארפל. השני, הלא זה אוד מוצל מאש (זכריה ג, ב), עץ הנפחם מאש. השלישי, על אודות האשה הכשית (במדבר יב, א), אל אודת הרעה הגדולה הזאת (ש"ב יג, טז), על אדתי ועל אדותיך (יהושע יד, ו), על אודת ישראל (שמות, יח, ח), כמו על דבר ישראל.
מחברת מנחם
הרביעי. אל תבוא במשפט (תהלים קמג, ב), אל תאמר לרעך (משלי ג, כח), אל תלשן עבד (שם ל, י), אל אדות הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשה לי (ש"ב יג, טז), כה פתרונו: אל תעשה אדות הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשה לי, וכמוהו בענינו אל כי קרא י"י לשלשת המלכים לתת ביד מואב (מ"ב ג, יג), וכמוהו קרוב מענינו אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך (שם ד, טז), ענינו יורה עליו. ויש בתורה לשון רבוי ולשון מיעוט, והענינים יורו עליהם, והם כתובים במחברת על ספר.